תַּאֲוַת הָאֲכִילָה

סדרת מאמרים חדשה ומעניינת מאת הרב אפרים כחלון שליט"א

תַּאֲוַת הָאֲכִילָה

"אֵתָיוּ אֶקְחָה יַיִן וְנִסְבְּאָה שֵׁכָר וְהָיָה כָזֶה יוֹם מָחָר גָּדוֹל יֶתֶר מְאֹד" (יְשַׁעְיָהוּ נו, יב).

[מַאֲמָר מְשַׁעֲשֵׁעַ בִּגְנוּת הַזּוֹלְלִים וְסוֹבְאִים. תֵּאוּר יִסּוּרֵי הַנֶפֶשׁ שֶׁל הַזַּלְלָן שֶׁלֹּא עוֹמֵד בְּכָל תַּאֲוֹתָיו "וְגַם הַנֶפֶשׁ (הַבַּהֲמִית) לֹא תִּמָּלֵא" ].

אוֹי הָעוֹשִׂים בִּטְנֵיהֶם אֱלֹהֵיהֶם , אֱלוֹהַּ שֶׁלֹּא מוֹשִׁיעַ, אֱלוֹהַּ מֻגְבָּל, חוֹבֵל וְנֶחְבָּל, וְסוֹפוֹ מַלֵּא גֹּעַל.  

וּמַה יַעֲשֶׂה הַגַּרְגְּרָן, כְּשֶׁיֵּצֵא מִסְּעוּדָה דְּשֵׁנָה וְאֵת תַּאֲוָתוֹ לֹא מִלֵּא, יְאַבֵּד הָעֶשְׁתּוֹנוֹת וִיחַפֵּשׂ פִּתְרוֹנוֹת וַיִּמְצָא תַּחְבּוּלוֹת, אֵיךְ לַחֲזוֹר לֵהָנוֹת.  

"אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַּבּוֹקֵר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבַּיִם" , מַשְׁוֶה הוּא עַצְמוֹ לְקוֹנוֹ, רַק בְּמַה שֶׁתַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּ לוֹ , לוּ הָיָה יָכוֹל לֶאֱכוֹל כָּל מִנְחַת עֵשָׂו "עִזִּים מָאתַיִם תְּיָשִׁים עֶשְׂרִים" , לֹא הָיָה מְאוּשָׁר מִמֶּנּוּ בְּכָל הוֹלֵךְ וָשָׁב . 

הוּא סוֹבֵר בְּכָל לִבּוֹ "כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם"  שֶׁכֵּן צָרִיךְ הוּא גַּם בָּשַׂר דָּגִים וְכָל מַשְׁמַנִּים, וְאִם לִזְכּוֹת בִּלְשׁוֹנוֹת בְּחַרְדָּל צָרִיךְ לְהִדָּמוֹת לְעַרְבִיִּים , חִישׁ קַל יִפְשֹׁט אַדַּרְתּוֹ וְיִלְבַּשׁ בִּגְדֵי אוֹיְבִים.

כַּמָּה מְקַנֵּא הוּא בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, לֹא בְּרֹב עוֹשְׁרוֹ אוֹ חָכְמָתוֹ, אֶלָּא בְּרֹב מַאֲכָלוֹ וֵיְין מִשַּׁתָּאוֹ . 

וְכַאֲשֶׁר יוֹשֵׁב לֶאֱכוֹל וּמַתִּיר חֲגוֹרוֹ , בִּטְנוֹ תַּהֲפֹךְ לְחָבִית אוֹ לְבּוֹר בְּלֹא תַּחְתִּית, כָּבּוֹר י' טְפָחִים שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִיתָה , וּבְוַדַּאי לִנְזִיקִין  לְשָׁם הַכֹּל יִזְרֹק - לַכָּרֵס, עָד שֶׁיֹּאחֲזֶנּוּ הַקֶּבֶס, שָׁכַח הוּא מַאֲמַר הֶחָכָם "שׁוֹמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שׁוֹמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ" , וַתַּעַל צַחֲנָתוֹ וְעָלָה בְּאִשּׁוֹ. 

וְאִם יַגִּישׁוּ עוֹף וּבָשָׂר "טֶרֶם תָּעִיף עֵינְךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ" , נָתַן בּוֹ עֵינָיו וַעֲשָׂאוֹ גַל שֶׁל עַצְמוֹת, גַּם עַצְמוֹתֵיהֶם יְגָרֵם , וְאִם אָכוֹל יֹאכַל כּוֹי , לֹא יַשְׁאִיר אֶת עֶצֶם הַנִּסְכּוֹי .

שָּׁמַע הוּא פַּעַם שֶׁשְּׁעַת אֲכִילָה הִיא שְׁעַת מִלְחָמָה , וּמִי כָּמוֹהוּ מוֹרֶה וְיוֹדֵעַ, הֵן זוֹ מִלְחָמָה אֲמִתִּית מִמָּה לָקַחַת רִאשׁוֹן, וְאֵיךְ לֹא לְהַחֲסִיר, מִכָּל מַה שֶׁיֵּשׁ בַּסִּיר.  

הַיְדַעְתֶּם עִנּוּי מַהוּ? אִם בְּיוֹם תַּעֲנִית פִּתְאוֹם יָרִיחַ רֵיחַ צָלִי, הֲרִי הוּא מַרְגִּישׁ מֵעֵין הַקְּלָלָה הַכְּתוּבָה "שׁוֹרְךָ טָבוּחַ לְעֵינֶיךָ וְלֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ" , עַל חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מִתְמַלֵּא חֵמָה וָכָעַס, עוֹד מְעַט אֶת לְשׁוֹנוֹ יִלְעַס, וּבְמֹחוֹ הַקּוֹדֵחַ מְחַפֵּשׂ פִתְרוֹן, אֵיךְ לְהַכְנִיס מַשֶּׁהוּ לַגָּרוֹן. 

'אוּלַי אַנִּי בְּגֶדֶר חוֹלֶה אוֹ אָנוּס, אִם כֵּן עָלַי מְהֵרָה לָנוּס', וְחִישׁ אֵל הַמִּטְבָּח יָשִׂים פָּנָיו, וְיִזְדָּרְזוּ גַּם יָדָיו וְרַגְלָיו, וְשׁוֹכֵחַ הוּא שֶׂה' נִצָּב עָלָיו .   

כַּךְ הֵם חַיָּיו הַמִּסְכֵּנִים שֶׁל הַזּוֹלֵל וְסוֹבֵא, חַיָּיו אֵינָם חַיִּים, גַּם שְׁנָתוֹ אֵינָהּ שֵׁנַת יְשָׁרִים, כִּי גַּם בַּחֲלוֹמוֹ יִתְקְפוּהוּ הַבַּלָּהוֹת, רוֹאֵה הוּא וְעֵינָיו כַּלּוֹת, שֻׁלְחַן מַלֵּא מַאֲכָלִים, וּסְבִיבוֹ שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים  הַשּׁוֹמְרִים שֶׁלֹּא יִגְּעוּ בְּכָל הַמֻּגָּשׁ, מַבִּיט וּמִתְגָּרֶה וְכֹחוֹ תַּשׁ. 

"בֶּטֶן רְשָׁעִים תֶּחֱסַר, וְצַדִּיק אוֹכֶל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ"  מַה לִי מֶלַח מַה לִי תַּבְלִין לְמִי שֶׁבְּצֵל שַׁדַּי יָלִין .